פרק 2 | האם צריך תעודה כדי לפתח משחקים?

בפרק הזה אנחנו מנתחים שאלה שעולה בקרב כמעט כל מי שרוצים ורוצות להכנס לתעשיית המשחקים בישראל - האם יש טעם לעשות תואר במדעי המחשב או ללמוד במכללה לפני שפותחים את היוניטי ומתחילים להזיז טרנספורמים באופן מקצועי? ננתח את המסלולים הקלאסיים ללימוד פיתוח בכלל ופיתוח משחקים בפרט, נעלה נקודות לשיקול כשבוחרים מוסד לימודי, ונאתגר את הצורך בתעודה לתחילת המסע המקצועי.
עמית:

הי,

יורי:

כאן יורי סוקולוב

עמית:

ועמית נתנאל

יורי:

ואתם מעזינים למזיזי הטרנספורמים

עמית:

וואו יורי, כמה תגובות לפרק האחרון?

יורי:

הרבה תגובות, הרבה, זה סופר הפתיע אותי וגם קיבלנו תגובות די טובות הרבה דברים שנשמח נראה לי לאמת

עמית:

כן קודם כל זה ריגש אותי ממש כל פעם שמישהו לא אומר לי איך לפותקסט אחי אלא משקיע זמן בלכתוב תגובה זה ממש מחמדה

יורי:

גם עם התגובות שאנחנו פחות מסכימים, יותר מסכימים, אני עדיין חושב שזה סופר קריטי וסופר חשוב, ואנחנו נשמח גם להשתתף בשיחות האלה. אני גם מאמין שאנחנו פתחנו כבר עמוד פייסבוק.

עמית:

זה ווק אינ פרוגרס, יש לי טאב פתוח.

יורי:

אז אני חושב שביחד עם הפרק הזה אנחנו נוציא גם עמוד פייסבוק שנוכל לדבר על דברים גם קצת יותר. כן. מעבר לרק דיבורים שלנו, אנחנו נשמח להתייחס לדברים שאומרים לנו. וזהו ויבנו גם שאנחנו לא הצגנו את עצמנו. כן

עמית:

כן כן זה היה חלק מהקטע הזה של לא לא לתת לאגו שלנו להשתלט אבל לבקשת הקהל נציג את עצמנו ממש בקצרה

יורי:

אז בוא אמית אני אתן לך את הבמה בוא תתחיל

עמית:

תודה רבה טוב אז אני אמית נתנאל אני בן 34 מאזור המרכז בזוגיות פוסט 1 אני בתעשיית התוכנה באופן כללי כבר 16 שנה בדרכים כאלו ואחרות, מ-800 עד כל מיני סטארטאפים. והיום אני מפתח איוניטי בחברת ג'לי בטן, ובנוסף עובד על הרבה הרבה פרויקטי צנד ש-90 אחוז מהם לא מסתיימים.

יורי:

טוב, אני אנסה לעשות את זה יפה כמוך, אבל לא נראה לי שאני אצליח. אז שמי יורי, יורי סוקולוב. אתם אגב יכולים למצוא את שנינו בלינקטין. נכון. אני נמצא בתעשייה, לא בתעשיית המשחקים, בתעשיית התוכנה, בדיוק כמו שהמיד תזכיר פה, בסיועות עשר שנים כבר.

יורי:

איפשהו במיד פה, אני תחלטתי לשנות כיוון וללכת למשחקים, משהו שהיה פשן. ובערך בחמש שנים האחרונות אני מתעסק בפיתוח משחקים. כי היום אני מתפקד בתור טק ליד, ג'לי בטן, וזהו, זה בערך כל מה שאתם צריכים לדעת עלינו כנראה.

עמית:

גם בשביל המשא ממש טוב.

יורי:

אחד גם התגובות שקיבלנו, שהתפזרנו קצת בפרק הקודם, ואני די מסכים עם זה, אז עשינו כזה, התכוננו קצת, ורצינו לשתף אתכם במה יהיה באמת הנושאים של הפרק. אז רצינו לדבר על דרכי לימוד שקיימות למתכנתי Unity, איך להיכנס לעולם הזה של פיתוח משחקים, מה דרכים שיש?

עמית:

כן, גם חשוב לנו להגיד כבר בנקודה הזאת שאנחנו לא נוצא מהפרק הזה עם הסכנה חותכת על מה הדרך המוזהבת להיכנס לתעשייה כי אין שוב אחת. כפי שכל מי שקרה בגימי אי פעם יודע, יש שם כל שבוע דיון על זה לפחות פעם פעמיים ואין ממנו מסקנה, יש בעיקר ויכוחים?

יורי:

כן, בעיקר אני חושב שגם העניין הזה של איך ללמוד ואיך להתקדם זה ממש אישי. כל אחד יתאים לו משהו אחר, מישהו יאהב ללמוד לבד, מישהו יאהב ללמוד תחת מסגרת. זה מאוד ספציפי, אנחנו נשתדל בפרק הזה לתת לכם קצת הבנה שלנו בנושאים על מה לשים לב למה כדי לזרום ומשם תיקחו את העניינים וגם נשמח שתגיבו לנו אחר כך

עמית:

כן, כן, כן, בקבוצה אנחנו נפתח קבוצה. יש את כל הלינקים, הלינקים הקוראים בעתיד, זה בעיה של אמית של העתיד.

יורי:

אז נתחיל מהדבר, נראה לי שהכי הרבה אנשים שמו עליו עוד לפני ששמו שיש בארץ את עשיית משחקים, זה תואר באוניברסיטה. כן. עמיד, מה אתה חושב? אני צריך תואר באוניברסיטה?

עמית:

תראה, כשאני הייתי ילד כל הזמן דחפו לי כזה, תואר, תואר, אתה ייכר תלמד, תלך לאוניברסיטה, אתה עשה תואר, אז הלכתי ולמה עשיתי תואר? אחרי... הסיפור שלי הוא מאוד לא מייצג, כן? דיסקליימר מלא. הלכתי ועשיתי תואר אחרי שכבר היה לי ניסיון של חמש שנים בשמונה ומתיים, ואני חייב להגיד לך שזה הראה לגמרי את התפיסה שלי לגבי כמה תואר הוא שער לתעשייה שלנו ספציפית, כן, תעשיית התוכנה, וכמה הפוקוס של המגייסים עבר לניסיון מוכח, וידע שהוא פשוט לא נוכח בלימודים באוניברסיטה.

יורי:

אבל רגע, בוא נדבר ככה על חיים אמיתיים. כשאתה מדבר עם מישהו שהוא יצאת תואר, יצאת תואר למדעי המחשב לצורך העניין, בדרך כלל זה בן אדם שאמור להיות לו קצת יותר ידע מבן אדם שלא עבר את התואר, והוא אמור להיות קצת יותר...

עמית:

תואם לה, תחכיד אולי? תראה, יש שם איזושהי התאייה קוגניטיבית, כי כשאנחנו מסתכלים על מישהו שהוא או מישהי שהם בוגרי תואר, אז אנחנו אומרים, אוקיי, זה בן אדם איכותי, אבל מה הן האיכויות האלה אם נפרוט אותן? קודם כול, זה בן אדם ש... רציני בעניין. כי תואר במדעי המחשב אחד הדברים שאני יכול להגיד עליו אני בעצמי לא עשיתי תור במדעי המחשב ויש לי הרבה חברים שכן עשו

יורי:

יש לך תור

עמית:

בביולוגיה אתחלתי גם תור בפיזיקה במקביל ולשלושה קורסים האחרונים כוונטים ותרמודינמיקה וזה פשוט לא היה לי כבר כוח, אז זרקתי להסלה 70 נקודות זכות. כן, חופשים לצחוק עליי בתגובות. בכל מקרה זה לא שינה כהוא זה את ההתקדמות שלי המקצועית בעולם התוכנה, זה היה תואר שהוא יותר היה בשביל להרחיב את ההופקים

יורי:

אבל מן ניסיון שלך כשאתה אמנם אתה לא עשית תואר במדעי מחשב אני מניח שאתה מכיר הרבה אנשים שכן עשו אני אני גלה פוסד אני לא עשיתי תואר זה למה אני מדבר כזה באוויר ולא מדבר על עצמי. אתה מכיר אנשים שעשו תואר במדעי מחשב? הרגשת שיש להם משהו אובר?

עמית:

אז צריכתי להגיד, האיכות שאני מוצא באנשים האלה זה קודם כול נחישות לסיים את התואר הזה. זה תואר שיש עם אחוזי נשירה מתעורפים, לא כמו פיזיקה, שמתחילים אותו 100 אנשים בשנה ומסיימים 10, אבל יש אחוזי נשירה מאוד גבוהים, זה תואר שדורש dedication ולעבוד הרבה בזמן הפנוי ולמידה. זה כבר איזשהו תו תקן על הרצינות של הבן אדם. אבל מצד שני מצד שני. הייתי אומר שהפעילויות שנעשה, אני אפילו לא מדבר בינתיים על תכנים, סוג הפעילות שנעשה בתואר, הוא שונה מסוג הפעילות שאתה עושה כשאתה עובד ביום יום בחברת תוכמה כנארית.

יורי:

הייתי אומר לגמרי, כי בוא נגיד ככה, אני עיינתי קצת בסילובוס של תארים וזה נוגע בכל כך הרבה דברים, וגם יצא לי, אני בעצמי באיזשהו שלב לפני 3-4 שנים, אמרתי, אולי, למה לא? למה לא לעשות תואר באוניברסיטה הפתוחה? אחרי שאני כבר 7 שנים בתעשייה ונלך להשלים כזה. וגם הלכתי לשם יותר לא בשביל לקבל את התעודה הספית, אלא אמרתי אני אלך, אני אקח קורסים שאני מרגיש שיש לי חורים בהשכלה בדברים האלה כמו אלגוריתמים ודברים דומים. ויועצת לימודים ממליץ לי שאני אתחיל ממשהו, בגלל שלא למדתי אף פעם בתואר, ובמיוחד באוניברסיטה הפתוחה, היא אמרה לי, תתחיל ממשהו שאתה מכיר, אולי.

יורי:

קהיל חכה יותר להתחיל. כך קורס אחד בהתחלה, אל תיקח יותר מקורס אחד, תן כזה, easy start.

עמית:

אני אמרת לך במה בחרת?

יורי:

ג'אבה? אמרתי אני אלך ג'אבה. עכשיו אמנם אני לא יודע ג'אבה. יצא לי לתרגם מג'אבה כמה תוכנות לסי שרפ, לקרוא ג'אבה אני יודע, לכתוב ג'אבה אני לא יודע. אז אמרתי יאללה, נעשה גם השנמה של ג'אבה.

יורי:

והופתעתי לגלות את רמת הלימוד הגנרית כעיקרון. שוב פעם, אני לא מדבר פה על אוניברסיטה ספציפית, כי יצא לי לדבר עם אנשים, זה נראה לי בגלל שהתארים האלה הם קרוכים לאיזשהו ארגון עולמי, שמעגד אומר זה הדרישות סף לתואר, אז ראיתי שדברים שמלמדים שם הם לא באמת הדברים שאתה תעשה ביום יום בעבודה. זה כאילו דברים שהם כבר לא בשימוש.

עמית:

כן, אז שוב, הייתי אומר שיש מנעד בתעימות לתעשייה שכל מוסד לימוד יושב עליה באיזשהו מקום. נגיד, חברים שלי שלמדו ב-Reyesman במרכז הבינתחומי, ברצליה, מדווחים על התאמה יחסית גבוהה. תוכניות הלימוד שהמיתת קנות יחסית אדיר, ויש שם קורסים ממש נפלאים מבחינת ההוליסטיות שלהם נגיד פרומננטו תטריס. שהוא התחיל באוניברסיטה העברית ואבר חזר לריאזמן כל מי שעשה את הקורס הזה מעלל אותו יש אותו דרך אגב גם בקורסר הלא צריך ללכת לריזמן בשביל לעשות את הקורס, אבל הם שומרים נגיד על דופק יחסית גבוה.

יורי:

זה... זה...

עמית:

למה שרוצים מהבוגרות.

יורי:

זה כפוף לתואר שאתה הולך לקבל? כאילו זה נותן לך נקודת זכות לתואר?

עמית:

בוודאי. כלומר, שוב, הערכב של הקורסים הוא שונה. פשוט.

יורי:

אני, בגלל שלא עשיתי תואר אף פעם, אני כנראה לא מבין בזה הרבה. נתתי פה איזושהי הרגשה אישית שלי שנכנסתי. ראיתי דברים שהם קצת עוד דייט

עמית:

בוא בוא בוא אני בוא אני אסביר לך ואולי גם ממי המצב מהמאזינים שלנו שאולי עכשיו בנקודה יותר מוקדמת בחיים ועוד לא יודע איך זה עובד באוניברסיטה, אני אתן את זה על רגל אחת. תואר הוא... זה דבר די פלואידי. כן, אתה בסוף מקבל איזושהי תיעודה שכדי לזכות בה אתה צריך לעמוד בדרישות סף של קורסים, כמות קורסים. לרוב, ברוב החוגים יש קורסי חובה שחייבים לעשות אותם, וקורסי בחירה שאתה יכול לבחור מפעול יחסית גדול בתוך המקצוע שלך.

עמית:

אגב, זה הצליח אותי שאמרת את ג'אבה, ההיצאה שהיא נתנה לך היועצת היא היא יצאה ממש טובה. כי לרוב מה שאומרים לאנשים שמתחילים באוניברסיטה הפתוחה זה תעשו את המתמטיקות קודם. יש כורסי חובה במתמטיקה, במדעי המחשב, כמעט כל תואר במדעי מדויקים ומדעי החיים. שדרשות הסף שלהם זה קורסים ב-חדווה, אלגברה לינארית וכו' וכו'. יש המון עוד אחריהם אוטומטיים.

יורי:

יכול להיות הייתי צריך להתחיל דווקא מאלה?

עמית:

לא, לא, לא. היית מפסיק יורי, אני מכיר אותך. היית פשוט, זה היה מסתם באותה נקודה. היית אומר, מה הקשר של זה לעזאזל למה שאני עושה ביום יום כשאני כותב אפילו לא יגן לא משחקים כן כשאני כותב ודאטה אקסס ליר לדאטה בייס או כשאני כותב שרת וויב מה למה אני צריך עכשיו לדעת לעשות דירוג גאוס ג'ורדן למטריצה. לא סתם זרקתי מילים בג'יבריס זה מה שעושים ידנית בקורסים האלה

יורי:

אני חושב עדיין זה זה יתרום לך אם אתה יודע בוא נגיד ככה, אין לי מתמטיקה גבוהה, והרבה פעמים אני מוצא את עצמי, כשאני יושב עם אנשים שכן עברו את החוויה הזאת של תואר ראשון, או תואר שני במדעי מחשב, שאיפה שאני ממציא את הגלגל, האנשים האלה יודעים שקיימת נוסחה, הם לא חייבים לזכור את הנוסחה, הם יודעים שיש נוסחה שנקראת פחות או יותר ככה. אני גם אני יכול לתת דוגמה לשאלה שלך אתמול בצ'ט שלנו

עמית:

כן, שאלתי בסלק על תנועה בליסטית מפיזיקה א',

יורי:

והתקבלו כל כך הרבה תשובות. אני למשל, אני, בגלל שאני לא מומחה בדברם האלה, שתקתי, והתקבלו הרבה תגובות מהרבה אנשים שכנראה יש להם תואר, או הרקע כזה או אחר, או ניסיון פשוט, ניסיון עבר, אבל היו הרבה תשובות וכל התשובות היו די שונות ונוסחאות שונות, וזה קצת מראה אולי על זה שתואר כן יכול לתרום.

עמית:

אז בואו אני אצור אותך שם, כאילו, זו דוגמה לא מייצגת, מכיוון שאם יש קורס באוניברסיטה שסופר-אלוונטי לפיתוח משחקים, זה מכניקה קלאסית ופיזיקה א', ממש אלה קורסים שהם, אם תעברו באמת לפתח במנועי משחקים, תשתמשו בכל מה שלמדתם, בבקטורים, חישוב בקטורי קודם כל, איך גופים פיזיקליים מתנהגים, ואיך, וזה פשוט פותח את הצ'קרה הזאת בראש של התייחסות פרמטרית לבעיות אמיתיות. וזה גם קורס מאוד מעניין. אני יכול להמליץ עליו, אתם יכולים לעשות אותו גם באוניברסיטה הפתוחה. יש בקורסרה, יש ביודמי, בקאנז אקדמי, יש אין סוף מקומות ללמוד את זה, וגם יש את המרצה ששכחתי את שמו המדהים מ-MIT, זה שהולך עם החולצות הוואי, והכל חינם, לא צריך ללכת לאוניברסיטה בשביל לחוות את הקורס הזה.

יורי:

אבל יש לנו את הסטיגמה הזאת של, את החייב שיהיה לך תואר.

עמית:

זהו, אז עכשיו חוזרים, חזרנו למעלה בבושקה של הנושאים. אז שוב, כאילו יש רקע, בוא נגיד, שצריך בשביל באמת להפיק את המיטב מהקורסים האלה, ובסוף מי שבא עם מכלול כזה של, אתה אומר, זה בן אדם שבא עם בסיס ועם תפיסת עולם, שהיא מתאימה, בסוף היא מיושרת עם הרבה אנשים מהתעשייה, כי הרבה אנשים בתעשייה הם עם תואר. אז אנחנו חושבים אותו דבר.

יורי:

אבל רגע, הנה אנחנו חושבים שנינו, שתי אנשים שהחליטו שהם פותחים פודקאסט ומספרים למתכנתים מתחילים איך להיכנס לעולם הפיתוח. בשנינו בלי תואר במדעי המחשב, אמנם יש לך תואר, לא בתחום שלנו.

עמית:

נכון.

יורי:

אז קודם, לפני שאני יוצא פה לאיזושהי מסקנה, הייתי רוצה גם קצת לחזור אחורה במובן של שאמרתי שהסתכלתי על ג'אבה, על הקורס הזה, וזה לא מה שעושים ביום יום, אז חשוב לי לציין פה שזו היה הרגשה של בן אדם שנמצא שבע שנים בתחום הפיתוח ועבר כל מיני חוויות, יכול להיות שהגישה הזאת דווקא כן תהיה טובה לאנשים שאין להם רק הפיתוחי יכול להיות זה באמת למידה הדרגתית שכן תיתן משהו ופה אני אחזור כבר לסוף של השיחה שלנו על אוניברסיטה, על מסקנות שאני למשל עסקתי לעצמי שאני לא באמת חייב תואר, אבל תואר יכול לפתוח דלתות.

עמית:

בדיוק. אז גם הייתי אומר, אם אנחנו כבר בשלב העצות, המלצות, הייתי אומר, אם אתם בסיטואציה בחיים שאתם יכולים להקדי שלוש שנים מאוד אינטנסיביות לתואר אקדמי, יש לכם תמיכה של ההורים, בין בת זוג, סטנדרטים נמוכים של מחיה וזמן פנוי, כל אחד והשיקולים שלו, שאלה, תעשו תואר, כן, זה בסוף, אם כמה שזה קשה, זו חוויה שהיא מאוד פותחת תופקים והיא באמת גם פותחת דלתות כי עדיין, עדיין, מסתכלים על אנשים עם תואר, ואוקיי, הוא שרד את התואר הזה במדעי המחשב, הוא שרד את לינארית 2, או לא יודע, יש כל מיני קורסים כאלה שרק השם שלהם קורם לאנשים לפחד. בוא נראה מה יש להם להציע.

יורי:

אבל חשוב גם להזכיר שאם אין לכם את האפשרות, אם אין לכם אפשרות כלכלית או כזאת או אחרת, אתם לא יכולים לעשות תואר, זה לא באמת משהו שאתם חייבים כדי להתקדם, להגיע לעבודה ראשונה ולהתקדם גם בעבודות. זה משהו שיכול לעזור, אבל לא חובה.

עמית:

נכון. אם כבר נכנסנו ל... בוא נגיד ללוגיסטיקה, כן, עלות ופניות, יש עוד כל מיני שבילי ביניים כאלה לקבל השכלה, אבל בלי להתחייב לבאמת זה קשה לתאר למי שלא היה באוניברסיטה כמה זה דורשני ו. פשוט קשה כן זה זה

יורי:

זה זה אנחנו נוחץ

עמית:

על הנפש בכללות או כן אז מכללות אמרו ושוב אנחנו נדבר שולי דיסקליימר עוד לפני שאנחנו נכנסים למכללות. אנחנו לא נציין פה שמות של מכללות זמינים שוב בכל הדיונים בגימי חיפוש קצר באינטרנט אנחנו כן נדבר על מה להסתכל או לא להסתכל במכללות מסוימות אז אני הולך להחליל פה דברים שעלולים להטריג אתכם

יורי:

רוצים לדבר על איזה שהם פאטרנים קבועים שאנחנו מוצאים עשינו גם איזה שהוא מחקר על מכללות מהם מציאות ובעצם מצאנו איזה שהם פטרנים שחוזרים על עצמם שאני, לפחות מהעמדה שלי, אני יכול להבין שהרבה אנשים שנכנסים לתחום, שרק עכשיו רוצים להיכנס, יכולים פשוט לא להבין מה מציעים להם, וזה באמת נראה לי הבעיה העיקרית עם מכללות היום, שלמרות שהמכללות כותבות בפירוש מה הם מציעים, בן אדם שבא ללמוד הוא לא כל כך יודע. אז אני אשים פה איזשהו בוטום ליין לברך 90% מהמכללות שעשיתי עליהם מחקר, בדרך כלל הן מכללות גדולות יותר, ואת כל המידע אתם יכולים גם למצוא בגוגל בחיפוש קורס פיתוח משחקים. אז רוב החברות בעצם רב המכללות מציעות קורס שהוא לא פיתוח פרסי, אלא יותר קורס של גיימפדיזיין. גם אם תפתחו את הסילבוס שלהם, רוב הדברים באמת הם גיימדיזיין אוריינטד, או יש מכללות שמאפשרות לך באמצע לשנות כיוון, ללכת לכיוון ארטיסטי, ללכת לכיוון תכנותי. עליהם זה אוטליירס כאלה שעליהם אני רוצה לדבר פחות.

יורי:

והדבר השלישי שהמכללות הרבה נותנות זה אפשרות אם אתה עכשיו בן אדם עם כסף. בן אדם שמחליט להקים חברה משלך, או אתה מביא מימון מאיפשהו. אז ההכשרה שתקבל בקורס הזה, תיתן לך את היכולות לתקשר עם כל סוגי אנשים שאתה צריך בעצם כדי לנהל עסק של גיימינג. כן. זה אנשי פיתוח, זה אנשי סאונד, אנשי QA, כי מלמדים את כל זה בקטנה, ואני באמת, אני לא חושב שזה מספיק לפעמים להיכנס לעולם הפיתוח בתור מתכנת.

יורי:

מה אתה חושב?

עמית:

אוקיי אז עמדת פה הרבה דברים אז אני רוצה לפרק אותם אולי אחד אחרי השני אז קודם כל מה שאנחנו אומרים הוא באמת הוא בוא נגיד מכללה שהיא הממוצע של כל המכללות שסקרנו ליורי יש בנושן את כל הסילאבוסים של כל המכללות הוא עשה מלא מחקר כמובן שיש יצא דופן אז אם יש לכם מכללות שאתם חושבות שלא עומדים, לא עומדות סליחה בסנאטים האלה, אני מציע שתגיבו ובואו נדון בזה, כי שמעתי איזשהו ביטוי שהוא ממש תקף אחרי שקראתי את כל מה שהסבתא. נראה לי שתוכניות הלימוד בארץ הן ארוחת תאימות ממה שיש לעולם פיתוח המשחקים להציע ולא ארוחה מלאה.

יורי:

זה נכון.

עמית:

לא ארוחה מסביעה בתחום מסוים. אז באמת נותנים לך את הנגיד אם אנחנו באמת מסתכלים על קורסים אנשי פיתוח. זה איך לדבר עם אנשי ארט איך אני מנהל את הארט אבל לא תצא מזה אינטגרטור מול אנשי ארט.

יורי:

אז חשוב לי לציין פה באמת שכחלק אנחנו בתור מפתחים משחקים בעיקר ביוניטי אני אדבר על יוניטי כי זה התחום שאני מבין בו קצת יותר. ובתור מפתחים משחקים אמנם הקוד, כמו שאמרנו בפרק הקודם, הקוד זה יותר חשוב, אבל חשוב גם שיהיה לנו הבנה נוספת על איך דברים אחרים עובדים. What makes it tick? איך סאונדים עובדים והמכללות האלה הן נותנות את זה, אבל אני חושב שבעיה פה באמת בבוטאמבליין. אני בתור בן אדם שנכנס שאין לו ניסיון פיתוחי אין לו לא יודע מה זה כל המושגים.

יורי:

מנופחים האלה וקניתי את הסלוגן הזה של קורס גיימינג אגב

עמית:

זה אחד אסלוק שאוקיי אם אנחנו מדברים על דגלים אדומים שאתם מסתכלים על תוכניות לימוד. התגלם קורס גיימינג ולא פיתוח משחקים פיתוח ביוניטי זה זה אחד דגל אדום.

יורי:

אפרופו דגל אדום, אבל נגיד, אחת המכללות, שמאוד התעצבנתי בהתחלה על הסיפור הזה של קורס גיימינג, כשנכנסתי לסילאבוס, הסילאבוס נראה בין הטובים יותר. אחת המכללות האלה.

עמית:

כן, טוב, צריך לדבר על העניין השיווקי, כלומר, אחד ההבדלים בין מכללה לאוניברסיטה זה שהאוניברסיטה מקבלת כסף מהמדינה בר סטודנט. ובמכללה לא. מכללה צריכה, אז קודם כל, סחר הלימוד לרוב הוא יותר גבוה במכללות, אבל גם המודל השיווקי והוועת על הכוחות הוא שונה אז מה גרם להבריד שלי לפמפם כשראיתי את הקורס גיימינג הזה? ברור שזה שיווק לאנשים שאוהבים משחקים אתם אוהבים משחקים בואו תנסו להפיק אותם שזו חשיבה נאיבית מאוד לשחק במשחקים ולהאוהב משחקי מחשב קונסולה הטלפון זה כל כך שונה מלה, לעשות אותם. זה לפעמים שמיים בארץ.

עמית:

אגב, יורי, אתה משחק משהו בימים אלו, או שאתה בעיקר מפתח?

יורי:

אירוס 3.

עמית:

אירוס 3, סבבה. כאילו לא היית אומר ששננו גיימרים מדהימים.

יורי:

לא במובן המילה של היום. בשנה יוצא משחק או שתיים שאני נהנה לשחק בו. כן. כנראה כי אני אצלן, אני אוהב הרבה פעמים משחקים שאפשר לשחק עם יד אחת.

עמית:

או... זה לגיטימי.

יורי:

או משחקים שלא מעלים לי את הלחץ דם?

עמית:

כן, אני אוהב משחקי איידל שבהם אני בודק מדי פעם את החיילים שלי. בזמן שאני פותר בגים אז הם עושים כל מיני דברים, יוצאים להרפתקאות ואני חוזר לנהל אותם.

יורי:

אז אני יותר בכיוון של תקטיקס, ארפיג'יז ודברים כאלה, ובאמת זה היה חלק מלמה באתי בכלל לפיתוח מסחקים.

עמית:

לא אני אומר אז זה הייתה השראה למשפט הזה קורס גיימינג הסיבה שיצאתי לכל הדיטור הזה. תזהרו מההרבוב הזה בין הפשן לתעשייה שזה משהו שהוא, הוא כן משהו שהוא משותף להרבה מהאנשים שעובדים בתעשיית המשחקים, אבל זה גם לא תנאי סף, לדעתי. יש פה הרבה אנשים, גם בסטודיו שלנו, מסתובבים בינינו אנשים שהם לא גיימרים גדולים

יורי:

אבל פה אני

עמית:

יש פשן בכל מיני מקומות ספציפים

יורי:

פה אני נוטה פחות להסכים איתך כי לצורך העניין לפני שהגעתי לעולם הגיימינג הרבה מאוד בהרבה מאוד חברות פגשתי עם התכניתים שעושים את זה נטו בשביל הכסף. הם עושים את ה-9-to-5, חוזרו מהביתה, ואפילו לא משתדלים ללמוד ולהתקדם בתחום, כי הם יודעים שיש להם איזושהי הבטחת הכנסה לפחות לעכשיו.

עמית:

נכון.

יורי:

מהרגע שהגעתי לתחום הגיימינג, בכל החברות שעברתי עד עכשיו, רוב האנשים, אני לא יכול להגיד כולם, אני לא אכליל, אבל לרוב האנשים, לפחות אלה שעבדו בפיתוח Unity, זה היו אנשים שהם באו עם פשן ענקי לעולם הגיימינג, ואתה יודע, גם כשאנחנו עושים איזושהי מפגישות על פיצ'רים שאנחנו הולכים לפתח הרבה פעמים אנחנו גם אפשר להגיד רבים על דברים לא

עמית:

יש פה אמוציות. יש הרבה אמוציות

יורי:

אם אנחנו מרגישים שמנסים לדחוף לנו משהו שהוא יותר מדי פייטווין אז לא לא לא עושים את זה לא

עמית:

עושים את זה

יורי:

וכן יש שאני חושב שבתחום שלנו דווקא הרצון לשחק הוא בונוס די גדול.

עמית:

אוקיי אז בוא אז אז שמה אז בוא נבקר את זה כשנגיע לדבר על לעשות פרויקטים ולמידה עצמאית אז נפגוש שוב את הנושא הזה של הפשאן. אוקיי, אז נחזור למכללות, הם מנסים לקלוע לאנשים שאוהבים גיימינג. שזה... אתה אומר שזה טוב, אני אומר שזה קצת אולי חוטל המטרה. בואו נגיד, עם מה יוצאים מהמכללות האלה?

עמית:

מה... איזה כלים אתה מקבל ב... דאמד אליין, כאילו.

יורי:

אז זהו, לציימת

עמית:

את ה... כמה זמן זה בכלל לימודים במכללה

יורי:

לפני שאנחנו נגדיר את זה אני רוצה גם להגדיר שאנחנו מדברים כרגע על מכללות וקורסים שהם אך ורק לפיתוח משחקים כביכול.

עמית:

כי

יורי:

אני בעצמי יוצא מכללה, אבל יצאתי מפיתוח C-sharp, למדתי C-sharp, אגב לא סיימתי גם לימודי מכללה. וכשאנחנו מדברים פה, אנחנו מדברים נטו על לימודים של פיתוח תוכנה, משהו שצץ, פיתוח משחקים, סליחה, משהו שצץ לאחרונה בהרבה. ואני חושב שאחרי שאתה יוצא מהמכללה, אתה יוצא עם היום, רוב האנשים גם שפגשתי, ברעיונות עבודה או לא ברעיונות, או בתור עובדים אחרים בחברה, זה אנשים שיצאו עם קישורים די בסיסיים בכל דבר, ג'נרליסטיים כאלו או אחרם, בלי התמקצעות, שזה טוב לפי דעתי. חשוב אבל לפני שמתחילים את הלימודים לדעת שזה מה ש... עם מה שאתה תצא משם.

עמית:

נכון. כלומר, אתה לא תצא מומחה בשום דבר, לא ב... לא ב-C Sharp Unity, לא בפוטושופ, לא בפרודקט, שזה גם משהו שהתחילו טיפה להכניס לתוכניות הלימוד. כלומר, כן הייתה שם איזושהי הפקת לקחים, לדעתי, שהם צריכים להתאים את עצמם גם לתעשייה, שזה תהליך שקורה גם באקדמיה, כן, אבל יותר לאט. וראיתי בחלק מהסילבוסים באמת על GDDs ועבודה עם פרודקט והפיון טכני ודברים שהם באמת, פה נגיד, יותר קולעים ליום יום שלנו, אבל שוב, לא תצאו אנשי פרודקט.

עמית:

לא לחשוב שתצאו אנשי פרודקט.

יורי:

וגם אפשר לעשות פה איזשהו תאום ציפיות שרוב הקורסים האלה באמת מיועדים, הם יהיו אחלה לאנשים שרוצים ללכת לכיוון של גיימפדיזיין, ויש הבדל די גדול בין מפתח מסקקים לגיימדיזיינר, ונתחיל מה הבדל הכי גדול, שעל כל גיימדיזיינר אחד יש איזה חמישה עשרה מפתחים.

עמית:

כן, כן, כן. זה... לא כולם יכולים להיות גיימדיזיינר.

יורי:

זו תחרות אינסופית.

עמית:

אני לפעמים מרגיש שכל אחד רוצה להיות גיימדיזיינר, ונכנסים לזה, אנחנו נחזיר את הנושא של הפשאנט, מהסיבות הלא נכונות. ושוב, זה כבר הסתכלות מהצד, כי אני לא מומחה בגיימדיזיין בשום צורה, אבל גיימדיזיין זה עבודה קשה עם אקסל.

יורי:

וקשר בפני עצמה, כן.

עמית:

לתפוק את הראש מול בעיות כל היום. וזה לא רק לחשוב על זה מגניב לשים חלליות וזה מגניב שהחלליות יראו פיקמינים וכאילו זה לא. זה לא רק הקטע ילדותי הזה של לשחק, עם הרעיונות שזה שם, אבל זה לא... זה ממש לא הדבר היחיד שם, הייתם שזה 10 אחוז מהשיש שם.

יורי:

אז אני נגיד, אם אתה שואל אותי, ואם נתייחס גם לנושא הקודם, האוניברסיטאות שדיברנו. אני בקאמפ של המכללות לגמרי. יש לי קצת בעיה עם זה שכנראה לא משקפים מספיק את הדברים שתצא איתם מהמכללות האלה, אבל אני עדיין חושב שאם אתה לא יודע ללמוד לבד וזה בסדר, רובנו לא יודעים איך להתחיל לבד. מכללה זה אחלה מקום, אמנם זה קצת יותר עיקר מאוניברסיטה, זה לא יהיה יותר עיקר מתואר. דרך אגב, זה לא יהיה.

עמית:

נכון, כי לומדים פחות שנים וגם יש אפשרות לרוב המכנות יש אפשרות לעבוד תוך כדי. לימודים זה לא מתאפשר תמיד באוניברסיטה מבחינת שעות.

יורי:

נכון. אז אם אתה נכנס למכללה ויש לך את ההזדמנות הזאת לראות את כל העולמות שקיימים שם, ולצאת בתור בן אדם שעוד לא התנסה לא בתכנות, לא בגיימפ דיזיין, לא בסאונד, לא יודע במה, יש לך הזדמנות ללמוד קצת מכל עולם, ברוב המכללות, ואז להמשיך ללמוד, ויש דרכים שונות. אתה יכול ללכת לעוד קורס במכללה, קורס יהודי יותר, אתה יכול ללמוד לבד שאנחנו נדבר עוד מעט גם על הדרך הזאת. יש כל מיני דרכים.

עמית:

היית מאוד משהו, עוד יתרון גדול שיש ברוב המכללות בארץ, שפרויקטים נעשים בקבוצות. לרוב התוכניות האלה יש איזשהו פרויקט סיום, או פרויקט אמצע, או סדנה כזאת.

יורי:

שבמיוחד שלומדים הכל מהכל, אז יש באמת אפשרות להתחלק לקבוצות של אנשים שכל אחד יש לו פיישן למשהו אחר.

עמית:

כן. ובסוף זה מיקרו קוסמוס בסימונציה של העולם האמיתי. אתם יכולים לראות איך אתם, האם אתם משתלטנים? אולי כדאי שלא תהיו גיימפ דיזיינרס שאתם רק מנחים אנשים אחרים לעבוד. אם אתם מתכנטים, האם אתם מצליחים את הקשר החוצה, את הרעיונות שלכם, את הכלים שאתם יוצרים, זה פשוט בוחן אתכם בתוך הדבר הזה, וזה גם מקור טוב לקירויות, בוא נגיד להמשך, לפרויקטים.

יורי:

אני חושב לגמרי. לגמרי. ואחד הדברים הנוספים שרציתי לשאול אותך זה, האם אתה חושב שבן אדם שהוא נמצא כבר בעולם הפיתוח, שרוצה לעשות הסבא לגימינג? האם כדאי לו ללכת למכללה לקורס כזה?

עמית:

אז מאוד, לדעתי מאוד. כי אתה מגיע עם איזשהו, בוא נגיד אם אתם בתכניתים, אפילו לא הייתם מבטיקים, כזה, ניסיון של שנתיים שלוש בחברה שעובדים בו נגיד בסטנדרטים הגיוניים לא לא חברה קטנה שעובדת ממרתף

יורי:

גם זה טוב

עמית:

גם זה טוב אבל כאילו הכוונה היא שלי ניסיון נכון ומרחבות כאילו, למדתם איך עובדים בצורה טובה. זה המסר שלי. אתם מגיעים כבר לקורס כזה, לארוחת הימות כזאת, של עולם הגיימינג עם איזושהי חוזקה, מטורפת, שפשוט תעזור לכם להתמקד בכל השאר. ובאופן כללי, למידה זה דבר שרובנו לומדים ללמוד רוב השנות החיים שלנו אחרי התיכון, כן?

יורי:

כן, זה נראה להסקיל הכי גדול שצריך לרכוש. ללמוד, ללמוד.

עמית:

כן, ללמוד איך ללמוד ואיך להפיק. מה להפיק, עם איזה ציפיות לבוא לכל מסגרת לימודית? אני חושב שתבוא עם יתרון מאוד גדול בתחום הזה של הוקיי אני מרחיב את השפה שלי, אני לומד כלי ויש לכם פרספקטיבה. זה קצת באוויר, אולי אני אנסה לחדד את מה שאני אומר. כשאני נכנסתי ללמוד את הכלים של Unity, היו מאחוריי כבר איזה 12 שנים של כל מיני סביבות תוכנה.

עמית:

עבדתי עם C-Sharp ו-Dotnet 2 ו-3 כש-Dotnet 3 יצא.

יורי:

כתבת קלאסים, הרבה קלאסים, לפני שידעת מה זה טרנספורם ואיך לאכול הרוחות מזיזים אותו.

עמית:

בואי, בואי, עכשיו אנשים ייחסו אלינו שאנחנו לא אוהבים שמזיזים טרנספורמים, אבל... אוהבים מאוד. אוהבים, אני הזסתי היום הרבה טרנספורמים, באמת. עשיתי level design למשהו, לא משנה. בכל מקרה, אז כן, ראיתי כל מיני מודלים אחרים, עבדתי באורחים שונים, כן?

עמית:

אני אפילו... הכלים שעבדתי איתם השתנו, כן? התחלתי בוויז'ואל סטודיו, אחרי זה עברתי לווים, הייתה תקופה שעבדתי ב-PyCharm, ב-Ruby Mine, וכל מיני מקומות, וכל מיני שפות

יורי:

וסטקים. אני מבקש מכולם לא לזכור את כל השמות האלה,

עמית:

זה לא בטי לבאלבל. לא, לא, לא, אל תגלו את כל הדברים האלה, לא באתי לבאלבל, אני רק רוצה להגיד שראיתי איך אנשים מתייחסים לתוכנה, ומזה המוח, המוח הרי, כשאתה רואה משהו פעם, פעמיים, שלוש, אתה מתחיל לגלות פטרנים. ואתה מתחיל להגיד, אוקיי, אולי בשפה הזאת יש דרך לעשות את מה שאני מכיר מ-X. אז נגיד, כשעבדתי עם C-Sharp פעם ראשונה, אם אני מנסה לקעקע את זה באיזושהי דוגמה אז נגיד פעם אחרונה שעבדתי בסי שרפ לפני שאני חזרתי לעולם של היוניטי אז לינק היה דבר חדש. אוקיי כל הלינק אקספרשן זה סלקט ואין כל זה זה היה כאילו תחביר לא קשור חדש הנוצר.

עמית:

אחרי זה עבדתי שנים ברובי ברובי זה כאילו אתה לא יכול לעבוד ברובי בלי. איזה כואלים זה הלכן איפואים בשפה ברמה שאתה לא יכול להצטדר בלי. וכשחזרתי ליוניתי והתחלתי להסתכל על אוקיי איך אני מנהל עכשיו ו-500 חיילים נגיד. אני מראה יש אולי יש משהו כמו ברובי יש לי כאילו. אני שתמשהו בלינק ב-1 קול פריים.

יורי:

אבל אני כנס לזה בוא

עמית:

נכנס לזה, יהיה לנו פרק שלם על זה.

יורי:

נראה לי כן.

עמית:

אבל עצם הידיעה שיש את זה, וה... לא רוצה לפאר את עצמיותם, יודע, התושייה לחפש את הפתרונות האלה, היא נבנית נורא כשנים. ועם הביטחון. אז לגמרי, אם נחזור לשאלה, ללכת למכללה בתור מישהו עם ניסיון, אני חושב שזו הדרך אולי הכי טובה למפתח, להיכנס לתעשייה. אלא אם כן, יש לכם קישורים מטורפים של העבודה עצמאית.

עמית:

ונימוד עצמאי.

יורי:

ואז יש גם תפקיד שבזמן האחרון גודל די הרבה שהוא תק ארטיסט, שזה באמת הנקודה הזאת בין המעצב, לא מעצב משחקים, לא גאים דיזיינר, מעצב, מהכוונה, ארט, בין מעצב למתכנת. זה בן אדם שעושה את כל הדברים יפה, שעושה את המשחק יפה בסופו של יום.

עמית:

כן.

יורי:

אז זה מקצוע בפני עצמו, שאגב לצערי מכללות פחות נוגעות בו, ואני יודע שיש כמה חברות בארץ שמכשירות עובדים שלהם מה שקרה בתחום הזה, וחשוב לדעת, לפני שאתם בוחרים מכללה, חשוב לדעת מה האופציות שעומדות בפניכם. אז רציתי להוסיף קצת מידע כשאתם בוחרים מכללה, תפתחו את הסילאבוס ותנסו לעיין בסילאבוס הזה בעצם. רולופתם, תבחרו נושא. לצורך העניין, הרבה פעמים יהיה לכם פיתוח, נקודותיים ומשהו ספציפי בפיתוח. תסתכלו כמה שעות מושקע בפיתוח.

יורי:

אם אתם ממש מכוונים לכתוב קוד ולתכנית, והמכללה מציעה בערך 10 אחוז מזמן לימודי לתכנות, יש מצב שהמכללה הספציפית הזאת פחות מתאימה לכם. אם אתם לא יודעים לאן אתם הולכים, חפשו מכללה שבסילובוס שלה יהיה כמה שיותר ויראייטי, כמה שיותר דברים שונים, שזה משהו שיוכל לתת לכם באמת הבנה לאן אתם הולכים.

עמית:

כן, עכשיו אני רוצה להוסיף על זה. אל תשאלו את המכללה עצמה, האם כדאי לבוא ללמודץ לכם? כי כל המכללות יגידו, כן, ברור. אני מרגיש צריך להגיד את זה כי לא תמיד... זה משהו שונה בין המכללות לאקדמיה.

עמית:

באקדמיה אתה נטל, כן? המרצים שם רוצים לעסוק במחקר, הם לא רוצים אין סוף סטודנטים, יש גייט קיפינג מאוד רציני. ודרשות סף, הכניסה ודברים שלא דיברנו עליהם, אבל הם זמינים, מדע עליהם זמין מאוד ברשת. במכננות הם רוצים שתבואו כמה שיותר, they want your business. אז תעשו את המחקר שלכם עצמאית, פשוט תשבו בין מכנונות בצורה עצמאית, תדברו עם בוגרים, תשאלו בקבוצת גיימי, בקבוצת מזיזי הטרספורמי, מזיזי הטרספורמי, סליחה, כל הזמן נוסע את הבלבול הזה.

עמית:

באמת תעשו מחקר עצמאי, זה משהו שהייתי מוניץ בחום.

יורי:

וגם, קודם כל כן, אני אמשיך את זה שבאמת הסילאבוס הוא בדרך כלל מאוד מפורט ומאוד אמיתי, בדקתי בהרבה מאוד מקומות ודברים כאילו, אתה באמת יכול להבין מה אתה הולך ללמוד, אבל הבדיקה הזאת של מה זה המכללה, איזה, לאן הגיעו האנשים מהמכללה הזאת. זה משהו שסופר חשוב לעשות, ולראות, לפעמים הסילאבוס יכול להיות טוב, ואתם תראו שמלמדים שם את רוב הדברים, אבל אולי, אולי, אתה יודע, אנשים התלוננו על מרצה או משהו שלא מרצה טוב. אני לצורך העניין, כשהלכתי ללמוד במכללה של C-Sharp, אני חושב שהיה לי מזל די גדול. נפלתי על מרצה שהוא תוך כדי הרצאות, הוא גם עבד, תוך כדי זה שהוא עובד בתור מרצה, הוא גם עבד בעולם הפיתוח, הוא השקרה היה הינדזון, אז לפעמים השיעור שלנו היה מתחיל במשהו כמו... טוב, אז בסיל הבוס רשום שאני צריך ללמד אתכם X, אבל פעם אחרונה בשוק העבודה השתמשתי ב-X לפני 3 שנים.

יורי:

זה כבר לא קיים, לא עושים את זה, אז אני ללמד אתכם משהו שהוא באמת חשוב. ואני חושב שחייבים, חייבים חייבים לחפש מכללות שהמרצים עובדים בתחום לא שעבדו בתחום כי התחום שלנו מאוד טינמי. לא טינמי.

עמית:

הייתי אמר גם שדגל... אני כל הזמן מדובר על דגלים אדומים, בוא ניתן דגל ירוק, משהו חיובי, מכללות שמשוויצות במרצים שלהם וכותבות מיהם ואפשר לחפש אותם בלינקטין, כנראה עושות את זה כי המרצים שלהם ממש טובים. אז מכללות שכותבות מי האנשים ואתם יכולים לחפש אותם ואת העבודה שלהם, זה פלוס בעיניי, פלוס גדול מאוד.

יורי:

אני מקווה גם שמישהו ממכללות שומע אותנו ויוכל באמת להתחיל לפרסם שמות של מרצים ובאמת אולי לקחת את זה בתור, אתה יודע, אולי אנחנו פה נותנים איזשהו טיפ לידיים שהם יוכלו לשחק איתו, אבל בוא נתקדמים, אם בוא נגיד לא הלכתי למכללה, לא הלכתי לאוניברסיטה, אני יושב בבית ואני סופר רוצה להיכנס ללמה פיתוח מה עוד יש לי.

עמית:

אז תראה. אלה את הקודם את הנושא של טקניקל ארטיסט. חייב להגיד לך שטקניקל ארטיסט הם האנשים הכי חזקים שיצא לי להכיר. בגלל שאין דרך פורמלית, מי שהצליח בסופו של דבר למתג את עצמו ולהיכנס למשבצת של טקניקל הארטיסט, הוא לרוב בן אדם שסופר יודע ללמוד, ללקט את המידע בצורה עצמאית בדרך כלל מהאינטרנט, מי לא מדעיון בספריות ומספרים, כאילו מתה מעט, ולהפוך את זה לסקיל. ויש לשמחתי, 2022, כל כך הרבה דרכים לעשות את זה, שאני טועה באמת איך, איך בן אדם אמור להתחיל.

עמית:

כן, כי יש עודף של דרכים בכלל לעשות את הדברים האלה עצמאית. אז בואו נתחיל ללמונות מקורות לימוד עצמאית. אז קודם כל יש לך את המכללות, את הקורסים ואת השלום. Udemy, Khan Academy, Coursera, יש את האחד של MIT ואת האחד של Stanford ואת האחד של זה. Linda.com, edX.

עמית:

כאילו זה בלתי נגמר.

יורי:

כן, אני אגב למדתי יוניטי ביודמי. אני באיזשהו שלב בקריירה כשעשיתי את הסוויץ'. אמרתי, אוקיי, ניסיתי ללמוד יוניטי די הרבה זמן בזמן העבודה, והיה לי סופר קשה. עבודה מתישה, חוזר הביתה, לא כל כך בא לך כבר לגעת בקוד, מנסה ללמוד, לא זורם. אז התפטרתי מהעבודה, אמרתי, אני עושה סוויץ', אני עובר לעבוד על משחקים.

יורי:

פטרתי מהעבודה, לקחתי קצת מהחיסכון, אמרתי, אני אשב חצי שנה היום בבית ואני ילמד. בוא נגיד, למדתי לא חצי שנה. אבל שלוש חודשים בטוח, פתחתי איזה קורס ביודמי, יש את הקורס הקומפליט, הקורס הכי מפורסם של יודמי ביוניטי. פתחתי אותו, ועשקרה השבתי איתו מעט חלה עד הסוף. אני חושב שאפילו שהיום, אם אני מסתכל על התכנים שם, אני לא מסכים עם הרבה מהדרכים.

יורי:

הקורס הזה ממש נתן לי בוסט בתור מתכנת שכבר היה לו ניסיון בפיתוח ואכלתי קצת להפריד דברים פחות טובים, יותר טובים בהקשר לתכנות, אבל זה לימד אותי את המנוע עצמו אז כחלק ספציפית ללמוד את המנוע אני מאוד ממליץ על קורסים עצמאיים אם אתם יכולים ללמוד עצמאית.

עמית:

כן אז האמת שזה פעם ראשונה שסיפרת לי את זה יורי ממש. זרחו לי העיניים כשעשיתי משהו ממש דומה למה שאתה עשית אני גם עזבתי את מקום העבודה הקודם שלי לפני שנכנסתי לג'לי בטן, ולקחתי לעצמי במרחבות 4 חודשים, גם לנוח כי התקופה האחרונה בעבודה הקודמת ‫הייתה מאוד אינטנסיבית, וללמוד... ‫כאילו, התחלתי את תהליך הלימוד ‫של יוניטי לפני זה. ‫אני חושב, במשך שנה עשיתי את הגרינד הזה ‫של לעבוד כל היום בסטק טכנולוגי אחד, לחזור הביתה בערב וללמוד סטק טכנולוגי אחר של יוניטי. זה היה קשה וההתקדמות הייתה יחסית איטית.

עמית:

הצלחתי, אבל בערבעה חודשים האלה הייתה להתקדמות מטורפת, כי לקחתי את זה כמשימה. כבר למדתי מה עובד בשבילי, אני בטוח שזה לא משהו שעובד בשביל כולם אבל עשיתי את הדברים הבאים ואני חושב שנעשה על זה באמת. על איך ללמוד אולי נעשה דיון בקבוצה או שנעשה אז אפילו פרק Dedicated.

יורי:

אם נמצא על מה לדבר.

עמית:

כי זה נושא, זה עולם אומלו, תקשיב יש הרוצא יוטיוב שלמים, על פרדוקטיביות, שאני שומע בשביל הכיף. כן כן. אז מה שעבד בשבילי זה... שלב ראשון, accountability buddy. לקחתי את איתי, היא חבר טוב שלי, ואמרתי לו, את שמה, אני מדווח לך כל יום מה למדתי ומה עשיתי.

עמית:

אם לא, אז אתה יורד אליי בקבוצת וואטסאפה משותפת עם כולם.

יורי:

ממש ממש לקחת את זה די קשה.

עמית:

זה היה מאוד קשה מה שלקחתי, כן, כי אמרתי אני בעצם ארבעה חודשים יושב בבית, לא מרוויח כסף. נטל על החברה, סתם. כאילו, יושב בבית, אין לי שום תירוץ, לא היה לי ילד, היה לי כלב שיוצא לטיול ברבע שעה ביום, וזהו, אין לי שום תירוץ. יום מילדג' מאיברי, כן, אפשר למצוא תירוצים, אבל ממש הקפדתי על הקטע הזה של השימינג, זה עבד אצלי מאוד חזק, אז עשיתי באמת את הקורס הזה, עשיתי חלק מהקורס הזה ביודמי, עשיתי קורס על שיידרים, שזה, ובכלל תקארט ביוניטי, שזה היה פער עצום אצלי, שניסיתי להדביק. דרך אגב, אני היום

יורי:

לא מפתח שיידרים ביום יום, אבל אני... גם אין לי את הידע הזה מספיק טוב, כמו שסיפרתי בקורס הקודם. אני מאוד שואף לשם. אני שואף לשם לא בגלל שאני הולך להתעסק עם זה ביום יום, אלא יש כמה תק ארטיסטים שאני צריך לדבר איתם, ולפעמים אני מרגיש שאני לא מבין באיזה שפה הם מדברים איתי. אז זה אחד הדברים שגם מסתכלנו אותי.

יורי:

ואני חושב שהדברים האלה, בדיוק כמו שאמרת, בגלל שאין איזה מסגרת לימודית בארץ שמנומדת את זה, אז דווקא את הדברים האלה אפשר לרכוש רק אונליין או אולי יקום פה איזה מישהו והתחיל ללמד?

עמית:

הלוואי, הלוואי ויהיה איזשהו קורס יוניפיינג, כי כשאתה הולך ללמוד תקארט, המידע מפוזר במקורות שאמרנו. הרבה מהם מפנים לספרים, יש הרבה ספרים בני 10 ו-20 שנה שעוד רלוונטיים.

יורי:

את השיידר בייבל קנית?

עמית:

האמת שכן, תמכתי בו עוד שבע ו-ב.

יורי:

אז נעשה פה רפרנס כן, יש איזה בחור מחברה ספרדיטים, אני לא יודע. כן, ספר. שהתחיל לכתוב ספר שנקרא Shaders Bible, ואיכשהו זה פשוט הציף לכולם בלינקטין, כל מי שנמצא בתחום פיתוח משחקים, כולם ראו את זה, לא יודע איך הוא הצליח לפרסם את זה.

עמית:

הוא כנראה טוב בשבוע גם, כן? הוא חזק גם בטוויטר דרך אגב.

יורי:

ככל הנראה, זה הגיע אליי ואני די פסיבי ברשתות חברתיות. והתחלתי להתעניין באמת, כי זה היה איזשהו פשן כזה, את זהדי שרציתי ללמוד, וברגע שיצאה גרסה פיזית של הספר, הזמנתי לעצמי. אגב, לא פרסומת, לא מאוד עדים לקנות כלום.

עמית:

אבל אני חושב שזה משאב יחסית סבבה. יש לי בעיות אית... שוב, ככל שאני מתעמק ואני אהיה יותר מעורע בדברים שפעם התאחסתי להם ב... מרברנס, כן, הייתי מלא ירעה, אז פתאום אני מבין שאולי הם לא 100 אחוז. אז שמה יש לי בקורת על השפה, בגלל שהוא לא דובר אנגלית, התרגום לפעמים שבור וצריך לקרוא את אותו משפט 3-4 פעמים עד שתבין, זה עוד בלי קשר לתוכן שהוא לפעמים מסובך.

יורי:

אפרופו אנגלית, עד כמה חשוב... מאוד. אנגלית ביום יום כמתכנת, כמפתח משחקים?

עמית:

הייתי אומר שזה תנאי סף הכרחי לגמרי. כלומר, אז טוב, זה קצת, כאילו עם הנחרצות שלי קצת קשה למצוא, תמוכים למה, אבל ככה. החומר המקור, חומר התיעוד, הלימוד, הוא זמין כמעט אך ורק באנגלית.

יורי:

אין אם כן תעדה רוסית אבל

עמית:

זה שים בצד

יורי:

אבל עדיין אתה הולך עדיין אתה הולך כנראה אני למשל ביום יום, רוב החומר הלימודי שלי הוא באנגלית. בעברית מאוד קשה למצוא חומר לימודי.

עמית:

כן, כן, לא, חייבים אנגלית פרפקט כאילו גם.

יורי:

פרפקט, לא פרפקט, לא צריך להבחיר. אתה צריך

עמית:

להבין משפטים, טוב, אני לא יודע, אני לא יודע מה זה, מה זה, תמיד אני רואה בקורות חיים אנשים ברמת צפת א' ברמת גבוהה, ברמת עבודה, תעודים אנגלית, תעודים אנגלית, כאילו...

יורי:

כן, אם

עמית:

אתה... לא צריך לדעת לנעום באנגלית.

יורי:

אם אתה מרגיש, בדיוק, אם אתה מרגישים בנוח לקרוא ולכתוב, כי גם התנהלות היומיומית ברוב החברות היא באנגלית. ההתכתבות במיילים, בצ'אט זה באנגלית, כי חברות הרבה פעמים, חברות בינלאומיות של המיילים שלכם יכולים להיות מחוטבים אנשים שלא מבינים עברית. אז הרבה מההתנהלות היא באמת מתבצעת באנגלית. ככה שנראה לי אחד הטיפים החשובים פה, לא לשכוח אנגלית. אנגלית זה חשוב, אתם לא חייבים לדבר אנגלית, להבין ולכתוב, לכתוב אפילו עם האזרים כלשהם שמאפשרים לכם לפתור ישגיות כתיב, כן.

יורי:

מאוד חשוב.

עמית:

האמת שבאחד העתרונות באוניברסיטאות זה שמושאים אישור קו לגבי אנגלית וצריך להגיע עם פתור מהפסיכומטרי מכוסים באנגלית או לעשות קורסים באנגלית מדעית. הבנתי שהקורסים היו די קשים, לא הייתי צריך לעשות אותם בעצמי אבל...

יורי:

כן, אני גם. אבל

עמית:

שם קשורכים.

יורי:

קיבלתי טיפטור לשמחתי כשהתחלה ללמוד. ואז נחזור ל-JudyMe או אתרים דומים שוב פעם. אני יכול לדבר רק על JudyMe כי רק שם למדתי Unity באתרים אחרים.

עמית:

אז מה, יורי, מה אתה אומר, המתכון להצלחה בלימוד ב-Judami? כי Judami, הם גם טובים בשיווק וקל מאוד לקנות שם מיליון קורסים ולא להצליח להתקדם בהם. למרות שכל החומר זמין.

יורי:

אז הייתי אומר קודם כל, בשבילי בחירת קורס, בכל הקורסים יש בדרך כלל איזשהו פתיח שהוא חינמי שאפשר להאזין לפתיח הזה. זה בדרך כלל איזה הרצאה או שתיים הרצאות די קטנות. והייתי שם לב קודם כל לפרודקשן ואליו. אם אתם שומעים שהצליל טוב, שהמרצה מדבר ברור, כל הדברים האלה הם סופר קריטיים כי אם אתה לא מבין את המרצה שלך, אז הוא יכול לדעת מיליון דברים, אבל יש סבירות די גבוה שהוא לא ילמד אותך משהו אז כשאתם מדברים על קורסים שם אונליין אני חושב שפרודקשן ואליו. שלא תקורס איכות התמונה איכות הסאונד איכות הדיבור של המרצה זה מאוד חשוב.

עמית:

מה לגבי ריסורסים שמקבלים מהקורס? כאילו תרגילים, רפרנס מטריאל.

יורי:

זה כנראה קשה להעריך בהתחלה, אבל באמת הקורסים הגדולים הגדולים, ספציגית שוב פעם, אני יכול לדבר רק על יודמי, בקורסים הגדולים הגדולים המרצה הוא תמיד יושב גם הוא לא רק שהוא מעדכן את הקורס מדי פעם שיוצאת גרסת יוניטי חדשה או שיש דרכים שהתיישנו כבר ולא משתמשים בהם אלא גם המרצים וגם על תלמידים האחרים יושבים באמת בתוך הפורומים של הקורס ועוזרים אחד לשני. זה מייצר איזשהו קומיוניטי. אני נגיד אישית לא אוהב ללמוד עם קומיוניטי. ויכול להיות, יהיו אנשים בקהל שהם כמוני, הם לא אוהבים לפנות לאנשים זרים עם שאלות אלא אם כן אתה מכיר את הבן אדם וטוב בוא נגיד אם הייתי לומד בכללה כנראה שכן בשמחה הייתי נכנס לגבוצות ומדבר אבל באונליין לא כל כך אוהב להיות חלק מקומיוניטי. ואני הצלחתי גם בלי זה, בלי הקטע הזה, כי תמיד אפשר לקרוא.

יורי:

תמיד רוב הסיכויים שהשאלה שאלתה לך, מישהו כבר שאל, כי זה קורסים שרוצים שנים על גבי שנים. לפי דעתי, הקורס שאני עשיתי עד היום מתעתקן, וכשאני עשיתי אותו הוא כבר היה קורס די ותיק אז שוב פעם אני לא אגיד פה שמות של קורסים וגם אגב הקורסים האלה תמיד זה 40 שקל אם

עמית:

תקנות במהחיר מלא אף פעם.

יורי:

כן, כן, אם אתם רואים ביודם מקורס ביותר מארבעים שקל, תעשו אקאנט חדש.

עמית:

תעשו אקאנט חדש, תתיכנסו מ-Incognito, VPN, יש כל מיני...

יורי:

כי את כל הקורסים האלה אפשר להשיג בארבעים שקל, ואני חושב ש-40 שקל זה בסדר גמור להשקיע בלימודים שלך אבל זה דורש איזה שהיא

עמית:

גם אל תרחמו על המרצים כי הם יודעים שיקנות הקורסים שלהם בבית דיסקאונט הזה הם יוצאים הנקודה תנחז אז על היתרחמו עליהם יותר מדי

יורי:

אז אתה עשית את זה עם.

עמית:

סתם עם הקורס של וואי אני לא יודע אם לציין שמות הקורס של של השיידרים שהוא לא. בוקו שיידר זה לא משנה קיצר יש לי הרבה ביקורת על הקורס הזה, אבל זה פשוט הכניס אותי למוד כזה של, אוקיי, אני עושה מבצע משימות קטנות ומכניס אותן לפרויקט יותר גדול. הבעיה שאני רואה במסלול הזה העצמאי, זה שקל להבד את הדרך ולהגיד יום אחד, אני לא אעשה, אוקיי, את התרגיל הזה, ברוב הקורסים הגדולים של Unity נותנים ללימוד עוד סביב פרויקט. עושים פונג, עושים endless runner, break out, clone, כל מיני כאלה. אז אתה אומר, הבריקאוט, מה יש לי ללמד אותי בבריקאוט?

עמית:

זה פיזיקה, זה ריג'יט בודי, כמה קוליידרים, סגרנו עניין. וקל לדלי ככה ואז ליפול מהגלה של הקורס. אז מה שעבד בשבילי, ואני חושב שיכול לעבוד בשביל כולם, זה לקחת את מה שלומדים בקורסים ולשים את זה על פרויקט. ופה אנחנו נכנסים כבר ללימוד דרך פשוט במרכאות לפתח משחק, כן לעשות איזשהו פרויקט להתעכל בבעיות ולנסות לפתור את הבעיות.

יורי:

זה באמת אחד הדברים הכי טובים לפידה איתי ללמוד, אבל הרבה פעמים אתה צריך איזושהי, איזושהי בסיס לפני שאתה מתחיל לעשות ככה. ובאמת כל הדרכים שאנחנו מזכירים היום, בין אם זה אוניברסיטה מכללה, קורס אונליין, יכולים לתת לכם את הפתיח הזה, לתת לכם ידע בסיסי, שאז כשזורקים אותך למים, אתה בדרך כלל לומד לזכות הכי טוב. ואין למידה טובה יותר מלהתחיל להמציא לעצמך מסימות, מסימות אמיתיות, וכשאתה ניגש לנתקל באיזושהי בעיות שאתה לא יודע איך, איך לעשות, לגשת אליהם, ואתה מתחיל לחפש פתרונות באינטרנט ולשאול חברים, וללכת לאותו קומיוניטי שהתחברת אליו בין אם זה אונליין או חברים ללימודים, רק אז אתה באמת תלמד, וזה נראה לי אחד הנושאים החשובים, כאילו אחד הדברים החשובים בכל הפרק הזה, זה שברגע שסיימתם את הלימודים הרשמיים, המסע שלכם לא נגמר.

עמית:

הוא ממש רק מתחיל.

יורי:

המסע שלי, אני לא מרגיש שהמסע שלי איפשהו באמצע אפילו. אני כאילו, יש לי עוד לאן ללכת. יש אנשים שהם הרבה יותר חכמים ממני, שיש להם הרבה יותר ידע, וזה אף פעם לא נגמר. וזה גם, אגב, הבונוס שאמרתי לך בהתחלה, שלא הסכמתי לך על זה שבעולם הגיימינג, עולם פיתוח משחקים, אנשים יותר אוהבים משחקים באמת זה אחד הבונוסים שכל אחד יש את הפשאנ הזה ואנחנו באמת כל הזמן עוזרנו אחד לשני להתקדם כי אנחנו רוצים, רוצים להתקדם בתחום הזה.

עמית:

הייתי אומר ככה, זה שיש לך פשאנ לתחום מאוד עוזר בעניין של האנגייג'מנט עם החומר. כלומר, ברגע שאתה חושב כל הזמן, יש לך בבק ברנר בראש, אני עושה משחק והוא יהיה מגניב, ואתה רואה סדרה ואתה אומר, וואי, אני אולי אקח מפה איזה משהו למשחק שלי, ואתה, אתה כאילו, פתאום כל חוויית המציאות שלך, שהיא לא רק לשבת מול המחשב ולכתוב קוד וללמוד איך קוד נראה, אז אתה מגיע לאזורים האלה שלה להיות אינגייג'ד יותר. ופשן למשחקים, שזה משהו ש... אם אתם מעזינים לפותקאס הזה, אתם כנראה אוהבים משחקים ברמה כזו או אחרת. זה רק עוזר.

עמית:

רוב האנשים בתחום בארץ, בגלל שהתחום יחסית, יחסית חדש, או התחום מסגשג ומדהים ויש בו מאות ואלפי אנשים, אבל הוא עדיין יחסית חדש. מי שיקים את התחומים האלה בארץ, את ה... התק ארטיסטים הכי גדולים בארץ הם סופר פשונט על תק ארט. מי שיקים את חברות המשחקים הוא פשונט בתחום המשחקים.

יורי:

גם אם זה משחקי מוביל.

עמית:

גם ואפילו אם זה משחקי מוביל. אני מכיר לא מעט אנשים שהם פשט רק למשחקי מוביל. ובדרך כלל עם במקצועות האלה של הכלכלה ובייי וכאלה

יורי:

אנחנו לא מבינים בזה כלום

עמית:

אנחנו מבינים בזה כלום כן אנחנו הולכים מתייצים איתם. אבל רגע, הזכרנו את העניינות של קהילה ופשן, אז אני חייב, חייב, חייב להזכיר ולתת גם שאוטאוט לקהילות. בשר ודם, קהילות גרס רוץ שקיימות היום בישראל, ואתם יכולים כבר מחר לגשת אליהם ולדבר איתם. אחד מהקהילות האלה זה Make Games GLM, שעזרתי להקים בזמנו, בקטנה, כן, הייתי בכמה מפגשים הראשונים שלהם, הם עושים מפגש תכנות שבועי, שפשוט באים ועובדים על פרויקטים.

יורי:

ממש שבועי.

עמית:

כן, כל שבוע כבר ארבע שנים אני חושב, משהו כזה. וואו. הם עושים משהו מאוד נכון, כי מי שבא לעבוד הוא יכול לשבת ולעבוד. מי שבא לבקש עזרה או להראות את הפרויקט שלו, או באופן כללי לעשות משהו שדורש אנשים אחרים, ויש לזה מקום, וגם יש משהו שמאחד את כל האנשים שמגיעים, וזה פיצה. אז זה מאוד חשוב.

עמית:

איך לא הזכרנו את זה, עד כה בפרק?

יורי:

זה הדלק. פיצה וקפה.

עמית:

פיצה וקפה. אז קודם כול, מגאם, ג'ל.אם וקהילות כמוהן, אני יודע שיש עוד, יש משהו שהוא רק למתכנתות, שראיתי שלידיה דובר מקדמת בקבוצות, וזה מאוד מאוד מבורך. יש משחקי קהילה, אני חושב שיש את מודוור, שיש לזה לפחות 15 מפתחים שאני מכיר שעבדו על המשחק הזה בשלבים שונים של הפרודקשן. זה פשוט נותן לכם עוד סוג תקשורת, סוג חוויית למידה שונה מלשבת מול ה-Rider Visual Studio ID of Choice שלכם.

יורי:

ויש גיימג'מים.

עמית:

נכון.

יורי:

שהם לא פחות חשובים. כשאני סיימתי את הלימודים שלי ביודמי, עדיין ישבתי והרגשתי שאולי הרמה שלי לא כל כך גבוהה, אולי כי ראיתי את הרמה שלי בתור מתכנת, ואני מסתכל על יכולות שלי ב-Unity, ואני הרגשתי שאולי איפה שאני מאבד את זה. אז הלכתי לפעם ראשונה לגלובל גיינג'ם, שפה אני חייב גם לעשות איזשהו שאדאוט לגימי, שמאוד מאוד מאוד עזרו לי בקטע הזה של קהילתי לא עזרו לי אישית עצם קיומם זה שהיו איזה שהם מפגשים שהחלתי ללכת ולשמוע ולהקשיב ולראות הרצאות וגם היה היינו הגיימג'ם הראשון שלי זה היה גיימג'ם מיומונגוס בתל אביב. זה היה כשעשינו שייט אחד נראה לי בגלובל גיימג'ם, שייט אחד בכל הארץ נראה לי זה היה

עמית:

ביפו. ביפו הייתי גם בזה.

יורי:

ביפו, אז זה היה גימפג'ם הראשון שלי ובאתי לשם עם מחוסר ביטחון וחיפשתי צוות של אנשים מנוסים להתחבר עליהם וללמוד מהם ובסוף יצא ככה שנפעלתי בצוות שאני הייתי איכם נושא בתחום היוניטי.

עמית:

כן. ופה... מבוס מטורף לביטחון, בטח.

יורי:

לא סיימנו את המשחק, לא סיימנו, לא הצלחנו לעשות, אבל יצאנו משם עם הרגשה מאוד טובה, כולנו. וכשאני אומר הייתי אחי מנושא, לא היה לי ניסיון כלל ביוניטי, על זה נדבר, היינו כולנו חדשים, היו חברה בלי ניסיון תכנותי בכלל, כאלה שעושים תכנות כתחביב, היה לנו שתי חברה שהם היו עם ניסיון תכנותי אבל לא ביוניטי יוניטי זה רק בגיימג'מים כזה פעם ראשונה. ואז מה שעשינו זה פשוט נהננו נהננו וקיבלתי באמת איזה שהוא בוס לביטחון אמרתי וואלה אם אני מצליח לעשות את זה אני יכול לשלוח קורות חיים אני ידע שברעיון עבודה אני אוכל לענות על שאלות ששואלים אותי לפחות לנסות אז לא רק שזה תורם זה גם חלק מכהילות זה גם מענה סופר כיף אם לא שמעתם על גיימג'מים, אז בקצרה כזה, מה זה גיימג'אם? זה, יש הרבה גיימג'אם, אני בדרך כלל הולך פעם בשנה לגלובל גיימג'מים שמתרחש בשבוע האחרון של ינוארום, אני לא טועה?

עמית:

כן, בדרך כלל.

יורי:

ומה זה אומר? זה קהילות, לפעמים אונליין, לפעמים אינד פרסן, שאתם מגיעים לשם, מגיעים מתכנתים, אנשי סאונד, גיימדיזיינרים, מאיירים, מעצבים, אנימטורים, הכל מהכל. כל בן אדם שבא לו לפתח משחק מגיע לשם ויש לכם הזדמנות להתגבש במקום או לבוא קבוצה מוכנה מראש, להתגבש לקבוצה, אתם מקבלים נושא, ובדרך כלל איזשהו זמן מוקצב של 24-48 שעות, אולי שבוע במקרים מסוימים כמו... לא זוכר מה השם שלה.

עמית:

לודום דרי.

יורי:

לודום דרי, נכון. וגם השם הזה, הביטוי המוזר לודום דרי לא לודום דרי

עמית:

אם אתם רוצים לשמוע כאילו אתם מבינים

יורי:

אז אתם מגיעים לגיימג'אם ארגינים קבוצה מקבלים נושא וממצאים על המקום את המשחק ומתחילים לתחון, לתחון, לתחון, לתחון עבודה. כי להוציא משחק ב-48 שעות זה סופר קשה.

עמית:

זה גם לא נעים לרוב.

יורי:

כן, זה הרבה פעמים לילות לשנה, אבל כמה מספק זה?

עמית:

כן, ההבדל, הדיכוטומיה בין התחושת סבל ולחץ של 48 שעות להיי המטורף של להצליח לעשות משחק זה משהו מדהים. מדהים, מדהים. אז באמת אני רוצה להגיד שבאמת דיברנו בפרק הזה על הרבה דרכים ללמוד, ואנחנו שומרים איך לתרגם את הידע הזה לאפליקיישן לחברות משחקים, לפרק עתידי. כי גם שם יש עניין של ידע ואיך לעשות דברים נכון. אז נשאיר אתכם טיפה אולי עם טעם של עוד, בתחום הזה, אבל אם עברתם את המסע הזה של מכללה ולימודים עצמאיים וגאם ג'אם, אתם במקום טוב מאוד.

יורי:

נכון, אז בעצם אם אנחנו נרצה לסכם איזשהו, אני לא חושב שיש, ונראה לי התחלנו מזה, אני לא חושב שיש דרך אחת נכונה ללמוד. מישהו הגיע מרכש על תואר, מישהו יעבור מכללה, מישהו יעשה כמה קורסים במכללה, מישהו ילמד לבד נטו. כל דרך היא אפשרית, כל עוד זה עובד בשבילכם, ובסוף כל דרך כזאת יש לכם עוד הרבה מה ללמוד לבד. או בדרכים אחרות, או שוב פעם מכללה, שוב פעם קורס אונליין, אבל תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, אפשר למצוא מה ללמוד, וגם אני אישית למדתי אחרי הרבה אונדה ג'וב.

עמית:

כן, גם הייתי אומר שכל, אולי לא... שוב, זו קצרה יריעה בפרק הזה, נדבר על כל היתרונות והחסרונות של כל שיטת לימוד, אבל ככל שתתנסו ביותר מודלים של למידה ויותר מסגרות, יהיה לכם יותר טוב. אני מתחבר מאוד ללמוד ב-on the job training, כי אחד הדברים שיש בעבודה, במקום, בוא נגיד, מסודר...

יורי:

Deadline.

עמית:

Deadline. ופיירים. ואנשים שחונכים אותך. כי יש להם אינטרס שאתה תהיה הכי טוב שאתה יכול להיות. כדי שתפיק קוד הרבה יותר טוב ותעבוד כמה שיותר טוב בצוות.

עמית:

זה משהו שיכול ללכת לאיבוד באוניברסיטה ובמכללות שיש לך יחסית מעט פידבק על העבודה שלך. או כשאתה לומד עצמאית בכלל אין לך פידבק על העבודה שלך.

יורי:

ופה אנחנו נראה לי מגיעים לדבר הכי חשוב בעולם התכנות. אנחנו בתור מתכנתים, עד כמה שזה לא מצחיק. 80 אחוז בערך מהזמן שלנו אנחנו לא באמת כותבים קוד. 80 אחוז מהזמן אנחנו קוראים קוד. קוראים קוד שלא אנו,

עמית:

קוראים קוד של

יורי:

חברי צוות, קוראים קוד של ספריות צד ג' והפידבק שאתם תקבלו ממנטורים שלכם במכללה באוניברסיטה, ממתכנתים מיד או סיניאר בחברות שאתה עבדו או מכל בן אדם שהוא בא מהמאותו התחום, זה בדרך כלל הדבר הכי חשוב שיכול לתת לכם באמת בוסט בידע. כי לפעמים אתה פותח פול רקוויסט, ולמי שלא יודע מה זה פול רקוויסט, זה לפני שאני לוקח את החתיכת קוד שכתבתי ושם את זה ביחד עם שאר הקוד. אני מבקש ממשהו, מחברי הצוות, לעבור על הקוד הזה ולהגיד שהכל בסדר, כי יכול להיות שפספסתי משהו. אז לפעמים בפול רקוויסט כזה, מישהו יכול לבוא ולהעיר לי, תקשיב, עשית פה ככה, אבל הרבה יותר טוב אחרת. וזה ילמד אותי משהו שאפילו לא חשבתי עליו, על איזה שהם תהליכים, יעילים יותר, לייצר דברים, כי אנחנו בסופו של דבר חולקים ידע, כל יום כשאנחנו עובדים ביחד.

עמית:

כן, אתה קראת לזה לקרוא קוד, ברוב מה שאנחנו עושים, אני קורא לזה לתקשר קוד, כי הרבה מזה זה גם להצליח להעביר את הרעיונות שיש לי בראש לאנשים אחרים, אז רק לנסות להסביר את הדיזיין של האפליקציה שלך למישהו אחר או את הדיזיין של אפילו לא כל האפליקציה של שכבה מסוימת. למישהו אחר זה זה עוזר

יורי:

ואני אפילו חושב שנושא של איך לכתוב קוד בשביל אנשים אחרים זה יכול להיות נושא לפרק שלם.

עמית:

זה נושא לסדרת פרקים אני מקווה. אולי. אני מקווה שלא נרוויח ככה את כל השומעים.

יורי:

ואני חושב שכאן אנחנו מגיעים באמת לסוף של סיפורים על לימידה, על דרכי לימידה לפחות למשהו שאנחנו חשבנו עליו. תנו לנו בתגובות מה נראה לכם פספסנו, ורצינו אולי להתייחס.

עמית:

כן, אני

יורי:

קורא מדברים על תגובות, אז

עמית:

אנחנו נכניס עכשיו פינה של תגובות שדברים שפספסנו, תגובות שאנחנו צריכים לדון עליהם אולי טיפה. היום יש לנו שני דברים קצרים. אחד, מישהו, אני לא כתבתי פה את השם וחבל אבל נשמה טובה כתבה לי שדיברנו בפרק הקודם על IDEA's כמו ויז'ול סטודיו ורידר ואמרנו שזו השקעה כדאית בעתיד שלכם וציינתי איזשהו מספר, חבר שלי ירד עלייך אחרי זה בוואטסאפ, אמר, וואי, איזה שלמן אתה שקנית ריידר בשמונה מאוד שקל. אז קודם כל זה כלי עבודה שלי, ואני לא... אני רוצה את ה-כי טוב, והכי חוקי בשביל עבודה שאני עושה מקצועית, אבל את ריידר אפשר להשיג בחינם אם אתם סטודנטים.

עמית:

וזה יחסית פשוט, יש תדרכים לעשות את זה. לג'ט בריינס יש תוכנית אקדמיים אם אתם לומדים במוסד אקדמי כלשהו, אם יש לכם מייל של האוניברסיטה או של המכללה, ורוב המכללות בארץ, דרך אגב, מוכרות שם, אז אתם נרשמים ומקבלים ראשון חינם לכל המוצרים שלהם לתקופת הלימודים. אותו דבר אפשר לעשות גם דרך גיטאפ שזה אתר, אם אתם לא יודעים מה זה גיטאפ, אז קצרה, קצרה על שעה מלהסביר מה זה גיטאפ, אבל זה אתר שחולקים בו קוד, זה תשתית, פלטפורמה, לחלקת קוד, ויש להם תוכנית סטודנטים מצוינת של כלים שכוללים בין השאר, גם מפתחות לג'אט ברינד ריידר וכל שער העורכים שלהם. אז מאוד מאוד מומלץ, אם אתם באמת הולכים על מכללה או אוניברסיטה תנסו להשיג את הראשון הזה.

יורי:

כן, כי התהליך לימודי אני הייתי גם שם לב להרבה מאוד חברות, הרבה מאוד כלים. יש באמת אפשרות ללכת ולקנות, לקבל בחינם בזמן שאתה לומד. יש חברות שעושות הנחה כמו אדובי, ויש חברות כמו ריידר, שאם אתה סטודנט, אז אתה יכול לקבל באמת את המוצרם שלהם בחינם.

עמית:

כן, בהחכה אפשר, אם יש לכם נגישות למייל של האוניברסיטה אחרי הלימודים. נמשיך לחדש את הרישיון

יורי:

אבל לא אמרנו לך מה

עמית:

אמרנו לך. וגם באוניברסיטת תל אביב סוגרים לכם את המילה שתדעו. אם זה שיקול בבחירת המוסד. הדבר השני שרצינו להתייחס אליו זה שקיבלנו, זה כבר היה עדיין הרבה, תגובות שאנחנו אומרים איך נכון לעשות דברים ב-Unity ואיך, במה להשתמש ולא להשתמש. כלומר, לא להשתמש ב-Bono Behaviors ולא להשתמש בקורטינות ולא לעשות תכנות מונחי GameObjects.

יורי:

וזה משהו שלא התכווננו אליו בכלל וככל הנראה פשוט לא הצלחנו להעביר את המסר בצורה נכונה אבל אני חושב שאנחנו ננסה עכשיו וגם בפרקים הבאים כשניגע בנושאים האלה אנחנו כל הזמן נזכיר על למה הכוונה שלנו. אז קודם כל אנחנו לא באים ואומרים שהדרך שלנו זה הדרך היחידה.

עמית:

כן, הייתי אומר שאפילו אנחנו כל הזמן מאתגרים את עצמנו, והיינו בחברה שאנחנו עובדים בה עכשיו מספיק שנים כדי להסתכל על קוד שלנו מהעבר ולהיות מאוד ביקורתיים כלפיו.

יורי:

וגם פיתוח של נגיד hyper casual או פרוטוטייפ הוא יהיה מאוד שונה מפיתוח של מוצר שהולך לרוץ הרבה שנים. גם פיתוח של משחק אינדי. יכול להיות שאם אתם מפתחים משחק אינדי, סינגל פלייר, שיש לכם איזשהו דיזיין בשבילו, או דיזיין שהולך להישגר אותו, וסיימתם אותו ורק עובדים על כמה פאצ'ים אולי, תיקוני בוגים, אז גם הגישה פה היא כנראית ישונה מגישה במשחקים שהם עובדים בתור סרוויס. כי משחק שאתה צריך כל הזמן לשנות, היום אני יכול לקבל... החלטות שלי אמורות להיות כמה שהיותר מדייקות בקוד שלי, כדי שמחר אם אני מקבל שינוי בדיזיין אני יוכל להגיב לזה בקלות.

יורי:

זה למה אנחנו אומרים ללכת יותר בכיוון הזה אבל שוב פעם זה ניסיון אישי שלנו?

עמית:

כן. בעצם אנחנו, הייתי אומר, הייתי מחדד את המסר לזה שאנחנו לא אומרים לכם מה נכון ולא נכון, אנחנו רוצים אבל, ואנחנו חושבים, אם כבר אנחנו מדברים על מה נכון, שנכון להרחיב ולצאת הכלים שלכם ככל שאתם מתקדמים בקריירה. והדרך לעשות את זה ב-Unity היא באמצעות שליטה יותר גדולה בקוד ובצד התכנותי והפיתוחי. כי תוספים מה-asset store will get you only so far. זה חשוב להכיר את הכינים בתוך אוניטיב, זה חשוב להכיר תוספים, אבל ההתקדמות הבאה זה להיות יותר proficient בצד של הקוד.

יורי:

כן. ושוב, אם יש שאלות, אם אתם לא מסכימים איתנו, אם אתם מסכימים איתנו, יותר טוב, אם אתם לא מסכימים איתנו תכתבו לנו אני נשמח. אנחנו נשמח לענות ואולי גם להגיב לחלק מהקומנטים בפרק הבא. ותודה שזנתם עד עכשיו אני מביא שנשאר פה מישהו היי וביי לכולם

עמית:

יאללה ביי

פרק 2 | האם צריך תעודה כדי לפתח משחקים?
Broadcast by